סיפורי ילדים

מקומו של נמש בעולם המיוחד של סיפורי ילדים

סיפורי ילדים מכוונים לקוראים צעירים, משקפים את עולמם הפנימי ומפגישים אותם עם העולם החיצוני שסביבם. שימוש בדמויות של בעלי חיים בסיפור מאפשר לילדים להזדהות בקלות רבה יותר עם הדמויות ועולמם, למצוא את עצמם בסיפור ולהגיע לתובנות על עצמם.

סיפורי ילדים מכוונים לקוראים צעירים, מגיל הינקות ועד לגיל ההתבגרות (ולפי התיאוריה ההתפתחותית של פיאז'ה - מגיל חמש ועד גיל 14 שנים).

 

@alt@

רבים טוענים כי בהגדרה הנשענת על תיחום הגיל הכרונולוגי אין די, וכי סיפורי ילדים מאופיינים בתכונות מבדלות נוספות, בהן:
• שפה פשוטה, יחסית, אך איכותית
• שימוש בנושאים הקרובים לעולמם של הילדים
• ערך מוסף חווייתי, המאפשר לקוראים הצעירים למצוא את עצמם בסיפור
• ערך מוסף דידקטי, המאפשר לעשות שימוש בסיפור כאמצעי לימודי, התפתחותי, או כדרך להעברת מסרים חינוכיים.

חוקר הספרות גיאורגיו היטיב להגדיר ספרות ילדים - מהי, באומרו: "ספרות ילדים , בהיותה סמל של החיים התרבותיים, היא ספרות המשביעה את צורכי הילדים ואת תחומי ההתעניינות החיוניים שלהם. עליה לספק חוויות המחדדות את הראייה הפנימית ואת התובנה של הילד את עצמו, בשעה שהוא קורא ומחפש את עצמו בסיפורים לצורך הזדהות; עליה לספק חוליות של קישור וגישור בין הדורות; עליה להדגיש נושאים שיש בהם 'אינטרסים' טבעיים מובנים לגיל הילדות; ולבסוף, עליה לחקור תכונות שונות, ערכים, דרכי חיים בתרבויות שונות בעבר ובהווה, ולתת משמעות לחיים הכלליים של הילדים בעולם הגדול